ראש השנה - כלים לדבש

מיוחד ראש השנה מכל המועדים בארץ ישראל שהוא יום טוב הנמשך יומיים רצופים. בתורה ראש השנה הוא מועד של יום אחד – בראשון לחודש השביעי.

הכפלת הימים נובעת מן הספק בקביעת החודש, בימים בהם היו מקדשים על פי עדים שראו את התחדשות הלבנה. בחוץ לארץ, כל החגים הם כפולים (מלבד יום כפור), אבל בארץ, רק ראש השנה "זכה" לכפילות הזאת, כי הוא חל בראש חודש, ולכן אפילו בירושלים ובמקדש לא ידעו בודאות איזה יום הוא ראש החודש וראש השנה, עד שבאו העדים. לכן החליטו, ליתר בטחון, לחגוג את שני הימים האפשריים, ולא להשאר תלויים בספק עד בוא העדים. ראש השנה הוא לא רק יום של תפילה ותשובה, אלא גם מועד של מאכל ומשתה בלב טוב ושמח. יש לכבד את החג ולענגו בסעודות כראוי. קידוש, לחם משנה, וסעודות כיד המלך. לכל עדה ומשפחה המאכלים המיוחדים לה. המשותף לכולם, מנהג שהוזכר כבר בגמרא – מאכלים המסמלים בשמם או בתכנם סימן של ברכה. אומרים "יהי רצון" המתאים לאופיו של כל סימן. 

אחד הסימנים הבולטים והמזוהים עם החג הוא הדבש 

 טובלים את פרוסת החלה אחרי ברכת "המוציא" בדבש ואומרים "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". ויש ממתינים עם ה"יהי רצון" הזה עד התפוח בדבש. המנהג לטבל את פרוסת הלחם או החלה בדבש נמשך גם בשאר הימים הנוראים, ויש הממשיכים אותו עד הושענא רבא.