פמוטים Medium מכסף טהור

 "וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד"  (ישעיהו נ"ח, י"ג)

 מצוה לכבד את השבת ולענגה, ואחד האמצעים לענגה הוא להרבות את האורה בבית. הרמב"ם כותב: "הדלקת נר בשבת חובה. אפילו אין לו מה יאכל, שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת".

בבריאת העולם נאמר  "וירא אלקים את האור כי טוב" (בראשית א', ד')  האור הוא מקור טובה וברכה, ומוסיף ברכה לכל מאורע.

זכות הדלקת נרות שבת מוקנית לאשה מתוקף היותה עיקרו של הבית.

העונג והכבוד שהיא מוסיפה לשבת באים גם הם מכוחו של תפקיד מרכזי זה.

באותו רגע נשגב שבו יורדת שבת המלכה לעולמנו, פורשת את כנפיה על היקום ומעניקה לו מאוצרותיה הרוחניים, עומדת האשה ליד הפמוטים המהודרים, ומתפללת לה' בכל לבה. ברגעים אלו היא שואבת מלוא חופניים ממעיינות הקדושה והברכה. בלבה מתרונן שיר של אמונה, שיר של תודה לבורא שכה היטיב עמנו והעניק לנו את השבת.

מדורי דורות מקובל ששעת הדלקת נרות שבת היא שעה מיוחדת, עת רצון.

זוהי שעתה המיוחדת של האשה ואין מפואר ומהודר יותר